חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ד–2024, יצר שינוי משמעותי באופן הטיפול בחלק מדוחות התעבורה בישראל.
במקום המסלול המוכר שבו נהג שקיבל הודעת תשלום קנס יכול היה לבקש להישפט בבית המשפט לתעבורה, הפרות התעבורה שעליהן חל החוק מטופלות במסלול מנהלי חדש, הכולל אפשרות להגשת השגה, ערר לבית הדין לתעבורה, ובהמשך – במקרים המתאימים – ערעור לבית המשפט.
החוק נכנס לתוקף ביום 8.2.2026, ותחולתו נקבעה בהדרגה בהתאם לסוג ההפרה ולגובה הקנס.
לכן, כאשר מתקבל דוח תעבורה, חשוב לבדוק תחילה האם הדוח המסוים אכן כפוף לחוק החדש ומהו המסלול המשפטי החל עליו.
קיבלתם דו"ח– כמה זמן עומד לרשותכם עפ"י חוק הפרות תעבורה מנהליות?
נקודת המוצא בחוק היא כי, מי שנמסרה לו הודעה על החלטה להטיל קנס נדרש לשלם את הקנס בתוך 90 ימים ממועד המצאת ההודעה, אלא אם הוגשה השגה או הוגש ערר בהתאם להוראות החוק.
תשלום הקנס אינו פעולה טכנית בלבד: ככלל, לאחר תשלום הקנס רואים את ההחלטה להטיל את הקנס כהחלטה סופית. לכן, לפני תשלום דוח שקיימת לגביו טענה ממשית, כדאי לבחון את האפשרויות והמועדים הקבועים בחוק.
האפשרות הראשונה: הגשת השגה – בתוך 30 ימים
סעיף 8 לחוק הפרות התעבורה המנהליות מאפשר למפר להגיש השגה לגורם המוסמך על ההחלטה להטיל עליו קנס.
הגורם שדן בהשגה שהוגשה בהתאם לחוק, הוא הגוף שהטיל את הודעת הקנס – משטרת ישראל במקרה של דו"ח תעבורה או הרשות המוניציפלית כאשר מדובר בדו"ח חניה או נת"צ.
המועד הרגיל להגשת ההשגה הוא: 30 ימים מיום המצאת הדו"ח.
קיים חריג בחוק כאשר טענת בעל הרכב היא שהפרת התעבורה לא בוצעה על ידו, בהתאם להסדר האחריות של בעל רכב שבסעיף 27ב' לפקודת התעבורה, במקרה כזה ניתן להגיש את ההשגה בתוך 90 ימים מיו המצאת הדו"ח.
בנסיבות מתאימות ניתן לבקש לדון גם בהשגה שהוגשה באיחור. הגורם המוסמך שדן בהשגה רשאי לעשות כן אם השתכנע שההשגה לא הוגשה במועד מסיבות שלא היו תלויות במפר ושמנעו ממנו להגיש אותה בזמן, ושההשגה הוגשה מיד לאחר שהמניעה הוסרה.
תוך כמה זמן צריכה הרשות להחליט בהשגה?
הגורם המוסמך נדרש להחליט בהשגה, למסור את החלטתו בכתב ולנמק אותה בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת ההשגה.
חשוב להדגיש כי חלוף 45 הימים כשלעצמו אינו מבטל אוטומטית את הדו"ח.
אם ההשגה נדחית, ניתן לעבור לשלב הבא – ערר לבית הדין לתעבורה תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בדבר דחיית ההשגה.
האפשרות השנייה: ערר לבית הדין לתעבורה
אחד החידושים המרכזיים בחוק הוא הקמת בית הדין לתעבורה, שהוא בית דין מנהלי הדן בעררים על החלטות להטיל קנסות בגין הפרות תעבורה.
קיימים למעשה שני מסלולים מרכזיים:
כאשר לא הוגשה קודם השגה: ניתן להגיש ערר לבית הדין בתוך 90 ימים ממועד המצאת ההודעה על הקנס.
כאשר הוגשה השגה: ניתן להגיש ערר בתוך 30 ימים מהמועד שבו נמסרה למפר ההחלטה בהשגה.
חשוב לשים לב, מי שכבר הגיש ערר על ההחלטה להטיל קנס אינו יכול לאחר מכן להגיש השגה בגין אותה החלטה.
בית הדין רשאי להאריך את המועד להגשת ערר אם קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו. החוק אף קובע במפורש כי תקלה במערכת המקוונת שמנעה את הגשת הערר במועד תיחשב טעם מיוחד לעניין זה.
האם הגשת ערר דוחה את מועד תשלום הקנס?
כן. כאשר הוגש ערר, מועד התשלום משתנה.
אם בסופו של ההליך ההחלטה להטיל קנס נשארת על כנה, ככלל יהיה על המפר לשלם את הקנס בתוך 30 ימים מהמועד שבו ניתנה החלטה סופית של בית הדין או פסק דין של בית המשפט השלום לתעבורה המאשרים את הקנס, לפי העניין.
לבית הדין או לבית המשפט השלום לתעבורה קיימת סמכות לקבוע תקופה אחרת לתשלום ובתנאים שיקבעו.
מה יכול בית הדין לתעבורה לקבוע בערר?
בית הדין אינו משמש רק כ"תחנת אישור" של הדו"ח. במסגרת סמכויותיו הוא רשאי, בהתאם לדין ולנסיבות, לבחון את ההחלטה להטיל קנס ולקבל החלטה בהתאם לסמכויות שהוקנו לו.
עם זאת, קיימת מגבלה חשובה בית הדין אינו רשאי לשנות לפי שיקול דעתו את שיעור הקנס הקבוע בתוספת הראשונה לחוק, אף שהוא רשאי לשנות את הפרת התעבורה המיוחסת למפר.
ערעור על החלטת בית הדין לתעבורה
גם לאחר החלטת בית הדין ההליך אינו בהכרח מסתיים, על החלטה סופית של בית הדין בערר ניתן להגיש ערעור לבית משפט שלום לענייני תעבורה.
בהתאם לתקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור), התשפ"ו–2026, המועד להגשת הערעור הוא 60 ימים.
לעומת זאת, על "החלטה אחרת" דהיינו החלטה במהלך ההליך המשפטי של בית הדין אין ערעור בזכות, אלא יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום לתעבורה, והמועד לכך הוא 30 ימים מיום מתן ההחלטה.
בדוחות שהוטלו על ידי פקח או עובד רשות מקומית בהתאם להוראות החוק, הערעור מוגש לבית המשפט לעניינים מקומיים במקום שבו אין בית משפט לעניינים מקומיים מתאים – לבית משפט השלום, בהתאם להוראות החוק.
נקודה חשובה במיוחד, עצם הגשת הערעור לבית המשפט אינה מעכבת את תשלום הקנס, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
מה קורה לאחר מתן פסק הדין בערכת הערעור?
החוק מאפשר שלב נוסף, אך בשלב זה אין עוד ערעור אוטומטי בזכות.
על פסק הדין של בית המשפט בערעור ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור.
בהתאם לתקנות, המועד להגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי הוא: 60 ימים.
זהירות "כפל קנס"!
מדובר באחד השינויים שכדאי במיוחד להכיר בחוק החדש, כפל קנס בגין הפרות תעבורה חוזרות ותוספת פיגור בגין אי־תשלום.
חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ד–2024, קובע שני מנגנונים שונים העלולים להביא להגדלת הסכום שבו יחויב נהג, כפל קנס בשל ביצוע הפרות תעבורה חוזרות, ותוספת פיגור בשל אי תשלום הקנס במועד.
כפל קנס בשל הפרות חוזרות – סעיף 4(ג) לחוק
בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק, כאשר מבוצעת הפרת תעבורה, שאינה הפרת חניה, אשר שיעור הקנס בגינה הוא 500 ₪ ומעלה, ובשלוש השנים שקדמו לביצועה קדמו לה שלוש הפרות תעבורה או עבירות תעבורה העומדות בתנאים שנקבעו בחוק – שיעור הקנס בגין ההפרה החדשה יהיה גבוה פי שניים משיעור הקנס הרגיל.
במילים פשוטות, במקרים המתאימים, ההפרה הרביעית בתוך תקופה של שלוש שנים עלולה להביא להכפלת הקנס בגין ההפרה החדשה. כך, לדוגמה, אם הקנס הרגיל בגין ההפרה החדשה הוא 1,000 ₪, ובהתקיים מלוא התנאים הקבועים בחוק, הקנס עשוי לעמוד על 2,000 ₪.
חשוב להדגיש כי לא די בעצם קיומם של שלושה דוחות קודמים. החוק קובע תנאים ביחס להפרות ולעבירות הקודמות. בין היתר, כאשר מדובר בהפרת תעבורה מנהלית קודמת, שיעור הקנס בגינה צריך להיות 500 ₪ ומעלה ונדרשת החלטה סופית להטיל את הקנס. לגבי עבירות תעבורה קודמות נקבעו בחוק תנאים נוספים, לרבות לעניין תשלום הקנס, הרשעה או חלוף המועדים לנקיטת ההליכים הקבועים בדין.
תוספת פיגור בשל אי תשלום – סעיף 10 לחוק
תוספת פיגור של 30% בשל אי תשלום במועד – סעיף 10 לחוק.
מנגנון אחר לחלוטין נקבע בסעיף 10 לחוק. כאשר קנס בשל הפרת תעבורה, כולו או חלקו, אינו משולם במועד הקבוע לתשלומו, מתווספת אליו תוספת פיגור בשיעור של 30% מהקנס או מהחלק שלא שולם, לפי העניין.
בנוסף, בתקופת הפיגור מתווספים לקנס שלא שולם ריבית שקלית ודמי פיגורים בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961.
חשוב להבחין: כפל הקנס לפי סעיף 3(ג) נובע ביצוע הפרת תעבורה חוזרת ועשוי להגדיל מלכתחילה את שיעור הקנס בגין ההפרה החדשה. לעומתו, תוספת הפיגור לפי סעיף 10 נובעת מאי תשלום הקנס במועד, מדובר בשני מנגנונים משפטיים שונים, בעלי תנאים ומטרות שונים.
האם ניתן לבטל את תוספת הפיגור?
במקרים מסוימים כן.
לגבי קנס שהוטל בידי מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית בהתאם לחוק, הגורם המוסמך רשאי, בעקבות בקשה, לפטור אדם מתוספת הפיגור כולה או חלקהבין היתר כאשר נבצר ממנו לשלם את הקנס במועד מסיבה שאינה תלויה בו, או כאשר החיוב בתוספת הפיגור נבע מתקלה של רשות המדינה או הרשות המקומית, כאשר הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב.
טבלת המועדים שכדאי לשמור
| הפעולה | המועד |
| תשלום הקנס, כאשר לא ננקט הליך כלשהו. | בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה. |
| הגשת השגה רגילה. | בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה. |
| השגה בטענה שהמפר אינו מי שביצע את ההפרה לפי סעיף 27ב' לפקודת התעבורה. | בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה. |
| החלטת הגורם המוסמך בהשגה. | עד 45 ימים מקבלת ההשגה. |
| הודעת ערר, כאשר לא הוגשה השגה. | בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה. |
| תשלום לאחר החלטה סופית המאשרת את הקנס בעקבות הודעת ערר. | ככלל בתוך 30 ימים. |
| ערעור על החלטה סופית של בית הדין. | בזכות תוך 60 ימים. |
| בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית הדין. | ברשות תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה לבית המשפט השלום לתעבורה. |
| בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין בערעור של בית המשפט השלום לתעבורה. | תוך 60 ימים. |
גם למועד המצאת הדוח יש חשיבות
החוק אינו עוסק רק במועד שבו הנהג צריך לפעול, אלא גם במועדים שבהם ניתן להמציא את ההודעה על הקנס.
ככלל, לא ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס אם חלפה שנה ממועד ביצוע ההפרה וטרם נשלחה הודעה בגינה, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק, ובפרט במקרים של הסבת האחריות למי שנהג ברכב או החזיק בו.
גם לאופן ההמצאה יש משמעות רבה לחישוב המועדים. למשל, כאשר ההודעה נשלחת בדואר רשום למען הרשום, החוק כולל חזקת המצאה שלפיה בתנאים הקבועים בחוק רואים את ההודעה כאילו הומצאה לאחר 15 ימים ממועד משלוחה, אלא אם הנמען הוכיח שלא קיבל אותה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.
משום כך, בדיקת מועד ההמצאה ואופן ההמצאה עשויה להיות קריטית לפני שמחשבים אם חלף המועד להגשת השגה או ערר.
השגה או ערר – מה ההבדל?
ההשגה מוגשת תחילה לגורם המוסמך מטעם הרשות, ואילו הערר מוגש לבית הדין לתעבורה.
אין חובה בכל מקרה להתחיל בהשגה: החוק מאפשר להגיש ערר בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה גם כאשר לא הוגשה השגה. אולם כאשר מוגשת השגה והיא נדחית, נפתח חלון של 30 ימים להגשת הערר.
בחירת המסלול המתאים עשויה להיות משמעותית, בין היתר בהתאם לסוג הטענה, הראיות הקיימות, שאלת זהות הנהג ומועד קבלת הדוח.
לסיכום
חוק הפרות תעבורה מנהליות משנה את הדרך שבה מתמודדים עם חלק ניכר מדוחות התעבורה.
במקום המסלול הישן של תשלום או בקשה להישפט, החוק יוצר מסלול הכולל השגה בפני הגורם המוסמך, ערר לבית הדין לתעבורה ובהמשך אפשרות לערעור לבית המשפט.
המועדים קצרים יחסית, ואיחור עלול להביא להפיכת ההחלטה לסופית, להוספת תוספת פיגור של 30%, ריבית ודמי פיגורים ולהליכי גבייה.
לכן, עם קבלת דוח תעבורה שעליו חל החוק החדש, מומלץ שלא להמתין לסיום תקופת 90 הימים, אלא לבדוק בהקדם את מועד ההמצאה, סוג ההפרה, הראיות, זהות הנהג והמסלול המתאים לתקיפת ההחלטה.
פנו עוד היום לקבלת סיוע וליווי משפטי של משרדנו המתמחה בדיני תעבורה ונזיקין מעל 15 שנים.
צרו קשר עוד היום ! 03-9393060 טלפון רב קווי.
הבהרה: האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הוראות החוק, התקנות והפסיקה עשויות להשתנות, וכל מקרה מחייב בחינה בהתאם לנסיבותיו.