שימוש חורג במקרקעין

מהו שימוש חורג במקרקעין?

שימוש חורג בנכס הוא שימוש בקרקע, בבניין או במקרקעין החורג מהשימוש המיועד על פי ההגדרה בתכנית בניין עיר (תב"ע).

במילים פשוטות ניתן להגדיר שימוש חורג במקרקעין כשימוש במקרקעין באופן השונה מייעודו המקורי שנקבע בתוכנית החלה עליו.

תכנית בניין עיר (תב"ע)

קיימים שני מצבים המוגדרים שימוש חורג:

• תרחיש בו קיימת תכנית בניין עיר ובעל הקרקע מבקש היתר לשימוש חורג במבנה שברשותו, כאשר עפ"י תכנית בניין עיר שימוש זה אינו יכול להתקיים באזור זה.
• תרחיש בו קיימת תוכנית בניין עיר אך זו עברה שינויים והמבנה שהיה חוקי עובר השינויים, הפך להיות בלתי חוקי, יודגש כי במקרה זה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מורשית להמליץ על תקופה בה עדיין יהיה מותר לבעל הנכס לעשות שימוש בבניין או בקרקע לשימוש הקודם.

דוגמאות שכיחות הן בניית מבנה מגורים בשטח חקלאי, שימוש מסחרי בנכס שייעודו החוקי הינו מגורים וכדומה.

אדם המעוניין לבצע שימוש בנכס לייעוד שונה מהייעוד הקבוע בהיתר או בתכנית בנייה, נדרש עפ"י החוק לפנות אל הוועדה המקומית ולהגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר או בקשה לשימוש חורג.

הוועדה המקומית, מוסמכת לאשר או לדחות את הבקשה אך אינה מוסמכת לאשר בקשה לשימוש חורג כאשר היא מהווה סטייה ניכרת מתוכנית.

הכלל המנחה בכל הנוגע לשימוש חורג במקרקעין הוא : שימוש שלא הותר, גם אם תואם לתכנית בניין עיר מהווה שימוש חורג. דהיינו, באין היתר לשימוש שנעשה במקרקעין, השימוש מהווה שימוש חורג והוא אסור עפ"י חוק.

כיצד נדע השימוש המותר בנכס? השימוש במותר בנכס נקבע בהיתר הבנייה ובתכנון בניין-עיר (תב"ע) ובהיתר בלבד.