רפורמה בעבירת המתה

מהי “הרפורמה בעבירות המתה” ?

בחודש יולי 2019 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי לחוק העונשין, שזכה לכינוי “הרפורמה בעבירות המתה“.

 מדובר בתיקון לחוק המתבסס על מסקנות ועדה שהוקמה בשנת 2007 בראשותו של פרופסור מרדכי קרמניצר.

מטרת הרפורמה היא לסווג מחדש את עבירות ההמתה וקביעת מדרגי ביניים, שיאפשרו לבטא בצורה טובה יותר את האשמה של מי שהביא למותו של אחר.

עד כה כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה : רצח,   הריגה , וגרימת מוות ברשלנות.

עד היום, עבירת הרצח במשפט הישראלי, התבססה ברובה על חוק מימי המנדט הבריטי ודרשה “כוונה תחילה” לרצח כתנאי להרשעה. 

השינוי המרכזי שחל, הינו דירוג עבירות ההמתה מחדש, כך שיכללו הגדרות נוספות שיכללו מעתה קשת רחבה של מקרים המובאים לדין ויאפשרו  לבית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהביא להלימה בין חומרת העבירה לבין העונש.

עבירות הרצח וההריגה שהיו קבועות עד כה, יוחלפו מעתה בארבע עבירות חדשות במדרגים שונים שלא היו קיימות עד כה: 

• רצח בנסיבות מחמירות.
• רצח.
• המתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
• המתה בקלות-דעת.

מס’ דוגמאות להמחשה:

הרשעה ברצח במתכונתה בחדשה ” המתה מתוך כוונה או אדישות” – מעתה יתאפשר להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים בהם לא ניתן להוכיח “כוונת תחילה” אם מבצע העבירה התייחס “באדישות” לאפשרות שתוצאת המעשה תהיה הריגת אדם. “.

“רצח בנסיבות מחמירות“- מדובר במקרים בהם מעשה ההרג בוצע למשל כלפי אדם חסר ישע, כלפי בן הזוג כשמדובר בהתעללות שיטתית שהרצח היה שיאה, כשהמעשה בוצע כחלק מפעולת פשע אחרת או פעולת טרור או מתוך מניע גזעני. במצב זה, יחול עונש מאסר עולם חובה, למעט במקרים נדירים.

“המתה באחריות מופחתת“- העונש המירבי הנקבע לצידה הוא עד 20 שנות מאסר, מדובר בתרחיש בו מתקיימות נסיבות חריגות, המקלות עם האשמה של העבריין: למשל כאשר הנאשם סבל מהתעללות מצד הקרבן או שהוא סובל ממצב גבולי של הפרעה נפשית במקרה זה רכיב הענישה המקסימאלי הוא עד 15 שנות מאסר.

“המתה בקלות דעת” –

קלות דעת כוונת המחוקק- לשון החוק מגדירה קלות דעת כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה.

תרחיש בו שאדם גורם למות אדם אחר מתוך קלות דעת דינו עד 12 שנות מאסר , מדובר על מקרים בהם לא הייתה כוונה לפגוע בקורבן במקרה שלא הייתה כוונה לפגוע אבל היה צפוי שמקרה כזה עלול להתרחש ואף רצון שזה לא יקרה לדוגמא למשל תאונות קטלניות..

האם התיקון לחוק ישפיע על תיקים המתנהלים כיום בביהמ”ש וטרם הוכרעו? התיקון חל לגבי תיקים מתנהלים רק אם הוא מקל עם הנאשם ולא מחמיר עמו.