חוק הנוער (תיקון מס' 14 לחוק) מגדיר קטין כאדם שמלאו לו 12 שנים עם זאת טרם מלאו לו 18 שנים.
בישראל, הטיפול בנער או בנערה שעברו עבירה פלילית נעשה תחת מסגרת החקיקה לקטינים ונוער.
בית המשפט לנוער נותן דגש על טיפול ושיקום, מתוך השקפה שנער עבריין היינו בעל פוטנציאל שיקום גדול יותר לעומת עבריין בוגר.
בנוסף, לבית המשפט לנוער ישנה גמישות רבה יותר מזו שעומדת בפני שופטי בתי המשפט הרגילים.
כידוע, הרשעה בפלילים יכולה לפגוע משמעותית בעתידו של הקטין. לכן בית המשפט לנוער נוטה שלא להרשיע, תוך נקיטת אמצעים שונים ומגוונים המיועדים לסייע לקטין, המוכיח את רצונו לשיקום.
גיל מבצע העבירה בעת ביצוע העבירה, הוא הקובע היכן יתנהל המשפט.
מרבית עבירות התעבורה שבוצעו על ידי קטינים נדונות בבתי המשפט לתעבורה.
סעיף 45ב(ב) לחוק הנוער, קובע שני חריגים:
- נהיגה בשכרות
- נהיגה ללא רישיון נהיגה
עבירות אלו נחשבות יוצאות מהכלל וידנו בבית משפט לנוער היות ומדובר בעבירות בעלות אופי פלילי, המעידות על אופיו של הקטין שעבר אותן ומצריכות הליך שיקום.
זכרו! לא משנה איזו עבירת תעבורה עבר או נחשד קטין, מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום, החל מהשלב בו הקטין זומן לחקירה ועד לשלב בו הוגש כנגדו כתב אישום.
בחינת התיק ע"י עו"ד מומחה בהתאם לנסיבות האירוע ויכולה לעתים להוביל לסיום התיק ללא הרשעתו, גם בתרחיש בו מדובר בעבירה חמורה מאוד שביצע הקטין.
עמית קדם-משרד עורכי דין פלילי ותעבורה
03-9393060 משרד
050-6676664 נייד