|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
חוק התכנון והבנייה הוכנס לרשימת החוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק העבירות המנהליות, לצורך הסדרת הליך של הטלת קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובניה.
מטרת תיקון 116 לחוק התכנון והבניה שנכנס לתוקף באפריל 2017 הייתה להחמיר את רף הענישה על עברייני בנייה בדגש על ענישה כלכלית וזאת מבלי להידרש להליך פלילי. התיקון עוסק בהגברת האכיפה בגין בנייה לא חוקית כאמור מבלי להידרש להליך פלילי, זאת מתוך הנחה כי הרווח המרכזי בביצוע עבירות בניה הוא הרווח הכלכלי שמפיק מבצע העבירה.
בטרם הטלת קנס, על הרשות/וועדה לתכנון ובניה להמציא מכתב התראה בדרישה להסרת עבודה אסורה או להפסקת השימוש האסור.
גובה הקנסות המנהליים בגין חריגות בנייה
התשובה לשאלה זו משתנה ונקבעת בהתאם להיקף הבנייה האסורה ובהתאם ליעוד המקרקעין בו בוצעה העבירה, כאשר יש שוני מהותי בגובה הקנסות המנהליים המוטלים כאשר מדובר בקרקע חקלאית/חוף ים/שמורת טבע וכדומה.
בסעיף 243(א) לחוק התכנון והבנייה קובע כי, המבצע עבודה אסורה במקרקעין, דינו מאסר שנתיים או כפל קנס. סעיף זה מתייחס למקרקעין ציבוריים כגון: מקרקעין המצויים בסביבה חופית, קרקע חקלאית מוכרזת, שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים לשטחים ציבוריים פתוחים, ולכן ניתן להטיל בגין המבצע העבירה "כפל קנס" מאחר ומדובר בעבירה הנחשבת חמורה במיוחד.
יוער כי כאשר מבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מוגדרים כציבוריים צפוי קנס שאינו מסווג כקנס "בנסיבות מחמירות" בהתאם לסעיף 243 (ב) לחוק ולכן דינו קנס "רגיל" הקבוע בחוק העונשין ולא כפל קנס.
הקנסות המנהליים המוטלים על ידי היחידה הארצית מכח סמכותה לפי חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 ומכח תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018, הינם בסכום שבין 10,000 ₪ ל-300,000 ₪ ליחיד ועבור עבירה שביצע תאגיד כפל סכומים אלה.
נבהיר כי, ניתן לקנוס את אותו עסק מספר פעמים במקרה שבו בעל העסק חוזר ושונה בקיום העבירה.
עבירה מתמשכת
תקנות העבירות המנהליות טומן בחובו קנס בגין עבירה נמשכת שעניינה שימוש אסור במקרקעין, כל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה למבצע העבירה התראה בכתב על ביצוע העבירה, בנוסף אין מניעה להטיל מספר קנסות יחד, כלומר בגין עבודה אסורה, שימוש אסור או הפרת צו מנהלי.
כאן יהיה המקום להבהיר כי, שסעיף 230 לחוק התכנון והבנייה קובע כי אין בביצוע צו מנהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה, כאשר הליכי האכיפה והעונשין הפליליים בגין שימוש חורג עיקרם העמדה לדין בבית המשפט לעניינים מקומיים וניהול משפט פלילי כנגד הנאשם.
במידה והנאשם יורשע בביצוע עבירה זו בתום המשפט הפלילי שיתנהל נגדו, יקבע עונשו בהתאם לסעיף 243 לחוק התכנון והבנייה המבדיל בין שימושים החורגים במקרקעין בעלי מעמד מיוחד.
האם ניתן לבטל קנס מנהלי ומהן החלופות הקיימות?
ההוראות החלות בגין הטלת קנס מנהלי הן:
- תשלום הקנס המנהלי שהוטל וזאת תוך שישים ימים מיום קבלת ההודעה, זולת אם הודיע האדם שהוטל עליו הקנס במסגרת סד הזמנים הקבוע בחוק, כי ברצונו להישפט בבית המשפט על העבירה, נבהיר כי תשלום הקנס משמעותו העבירה תכופר לו ולא יוגש נגדו כתב אישום בגין אותה עבירה.
- החלופה השנייה היא, בקשה להישפט/ ביטול הודעה הקנס
קטגוריה זו מונה שתי חלופות במספר, הראשונה בקשה להישפט בבית המשפט בגין העבירה, יש למלא את הספח המצורף להודעה הקנס שמהותו בקשה להישפט בגין הקנס, לחתום עליו ולשלוח אותו למען הרשום בו בדואר רשום והכל בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה הקנס, ולקבל אישור בכתב על המסירה.
בתרחיש זה, התיק מועבר להשלמות חקירה הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום, לחלופין סגירת התיק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
החלופה השנייה, היא הגשת בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הקנס מהעילות הקבועות בסעיף 8א' לחוק העבירות המנהליות.
נבהיר כי אדם שהוטל עליו קנס מנהלי והגיש בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס, אינו רשאי לבקש להישפט על העבירה טרם קבלת תשובת התובע בעניין בקשתו לביטול הקנס.
דרך המלך במקרה של עבירה מנהלית היא הטלת קנס מנהלי קרי טיפול באמצעות סנקציות מנהליות-אזרחיות ואילו הגשת כתב אישום היא בבחינת החריג המחייב הנמקה.
הנחיית היועמ"ש 4.3041 שעניינה "נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985" מחדדת כי ברירת המחדל של החוק היא להטיל קנס מנהלי בשל ביצוע עבירה מנהלית ולהימנע מהגשת כתבי אישום.
הנחיית היועמ"ש המצוינת לעיל, מתבטאת בפסיקותיו של בית המשפט העליון אשר קבע במספר פסקי דין כי, דרך המלך במקרים של עבירות מנהליות היא הטלת קנס מנהלי במסגרת הליך מנהלי ואילו הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי בגין עבירות מנהליות, תיעשה רק במקרים חריגים שיעמדו לביקורת חיצונית של בית המשפט.
כאמור, לא פעם פסק ביהמ"ש העליון בפסיקותיו כי מרגע שנקבעה עבירה כעבירה מנהלית, הכלל הוא שיש להטיל על מי שעבר עבירה זו קנס מנהלי ורק במקרים מיוחדים ניתן, בהתמלא תנאי הסיפא של סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, להגיש כתב-אישום לבית-המשפט.
טענת הגנה מן הצדק
נדגיש כי, החלטת רשות התביעה על הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי חלף הטלת קנס מנהלי, נתונה לביקורת שיפוטית בפני בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, זה האחרון מוסמך לבטל את כתב האישום וזאת הן מכוח הטענה של הגנה מן הצדק והן מכוח דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי.