רישום פלילי פוגע באזרח בצורה קשה ביותר, מדובר בללא ספק דבר שלילי כאשר בהרבה מאוד מהמקרים כלל לא ידוע לבעליו, אך צץ לו ברגע הכי לא מתאים.
מידת ההשפעה? סה"כ תיק קטן ..
הדוגמא אולי השכיחה ביותר, מתרחשת בהליך חיפוש עבודה חדשה.
כאשר המעסיק מבקש מהמועמד שיציג לו מסמך המוכיח שעברו "נקי", בז'רגון המקצועי רישום פלילי נקי.
לעניין זה אציין כי, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים אוסר על מעסיק לבקש ממועמד/ת לעבודה, או להשיג בדרך אחרת, תדפיס של הרישום פלילי אודותיו.
ככלל אסור לדרוש מאדם תדפיס מהמרשם הפלילי, קבלת מידע מהמרשם הפלילי מותרת רק לגופים ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק המרשם הפלילי והתקנות השבים.
- מי שזכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי יקבל אותו ישירות מהמשטרה, ולא מהאדם שאליו מתייחס המידע.
- קיים איסור לאדם או גוף (ציבורי או פרטי) לדרוש מאדם אחר להמציא תדפיס של הרישום פלילי בעניינו, לכל צורך שהוא.
יצוין כי האיסור חל גם אם המועמד/ת הסכים/ה למסור את המידע, כאשר מעסיק שעושה כן עובר עבירה פלילית שדינה הוא עד שנתיים מאסר בפועל. עם זאת, החוק אינו אוסר על המעסיק לשאול מועמד/ת לעבודה שאלות על עברו הפלילי .
בפס"ד ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס שניתן ביום 21.02.2013, קבע בית המשפט העליון כי בקשה למסור מידע באמצעות תצהיר בנוגע לעברו הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז בגוף ציבורי אינה בהכרח פסולה באופן מוחלט.
בית המשפט קבע כי אין לדרוש מידע הנוגע להרשעות שהתיישנו או נמחקו.
הבקשה לקבלת מידע צריכה להיות לא רק רלוונטית, אלא להיות מבוססת על תכלית ראויה ולעמוד בדרישת המידתיות.
יש לתחום בקשה זו (מראש) אך ורק להרשעות ולחקירות תלויות ועומדות הרלוונטיות למכרז או למשרה הספציפית.
מס' דוגמאות נוספות כיצד אותו רישום פלילי עלול לפוגע בנו ומשפיע הלכה למעשה על חיינו להלן מס' דוגמאות:
- קבלת "תעודת יושר" מהמשטרה.
- להתקבל לעבודות הדורשות הוכחה לחוסר עבר פלילי.
- להתקבל לעבודה בבית המשפט, במשטרה, בשב"כ, במוסד, במשרד הביטחון, באבטחת אישים, בשירות
המדינה, בדיפלומטיה ועוד.
- להוציא רישיון אקדח או נשק.
- להיות ערב או מפקח על קרוב משפחה או חבר שהסתבך בפלילים.
- לקבל לביתך עצור למעצר-בית.
- אימוץ ילד.
- לקבל אזרחות זרה בחלק מהמדינות.
- הוצאת רישיון לרכב ציבורי וכו' .
גליון הרישום פלילי כולל בתוכו שלושה דברים עיקריים:
- הרשעות -רישום פלילי -הכולל הרשעות בלבד כלומר אדם אשר הורשע בדין.
- תיקים סגורים- רישום משטרתי- החוק מתיר למשטרה לנהל את המידע הנוגע לתיקי חקירה שטרם התקבלה עבורם החלטה או לחילופין תיקים שנסגרו מאחת משלושת עילות סגירה:
א.חוסר ראיות- מדובר למעשה בעילה לפיה התיק נסגר כי לא נאספו די ראיות בכדי להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירה
ב.היעדר עניין לציבור- מדובר בעילה לפיה למרות שקיימות ראיות, הוחלט משיקולים מערכתיים כלליים שאין עניין להעמיד את החשוד לדין.
ג.חוסר אשמה- מדובר בעילת סגירה לפיה נמצא שלחשוד אין כל קשר לעבירה בגינה הוא נחקר בגינה, הדבר מוביל הלכה למעשה למחיקת הרישום הפלילי בעניינו.
מצריך בירור דין (מב"ד)– מדובר בתיעוד לתיקים המצויים עדיין בחקירה ושטרם התקבלה החלטה מה
יעלה בגורלם.
מחיקת רישום פלילי כיצד??
החוק מגדיר תקופת התיישנות לכל הרשעה אשר משתנה בהתאם לעבירה ולעונש שהוטל במסגרת פסק הדין.
תקופת ההתיישנות נחשבת מיום מתן פסק הדין בבית המשפט לאחר 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות, תיחשב הרשעה ברוב המקרים כהרשעה שנמחקה והחל משלב זה רק הגופים המוגדרים בחוק יכולים להיות חשופים להרשעה ולרישום.
עם זאת החוק מתיר לנשיא המדינה לקצר את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה בפועל של רישום פלילי.
החריגים בהם תתאפשר מחיקה קצרה מן הרגיל:
- רישום בגין עבירה שבוצעה על-ידי קטין שטרם מלאו לו 14 שנה – 5 שנים מיום פסק הדין.
- רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 14-16 – 3 שנים מיום פסק הדין.
- .במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן – 5 שנים מיום פסק הדין.
- הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה (אי הרשעה) והוטל עונש של שירות למען הציבור, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה – 5 שנים מיום פסק הדין.
- הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער דרכי טיפול- 5 שנים מיום פסק הדין.
ביטול רישום של תיק סגור במשטרה
בנוסף למחיקת הרישום הפלילי, כל אזרח רשאי לפנות למשטרה ולבקש ביטול רישומו של תיק סגור.
ישנם מספר קריטריונים שיש לעמוד בהם על מנת שנוכל להגיש בקשה למחיקת רישומו של תיק סגור.
ישנן 4 עילות אפשרויות לסגירת תיק משטרתי
- חוסר ראיות– מודבר בתרחיש בו לא הושגו די ראיות בכדי להוכיח את אשמת החשוד בביהמ"ש, משמעות הדבר כי ישנו קושי מהותי להרשיע את החשוד כאשר הטעם לכך הוא חוסר בראיות היכולות להביא להרשעתו.
- חוסר עניין לציבור – המשמעות של סגירת התיק בעילה זו היא שהחשוד אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו, שמה המשטרתי של עילה זו: "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", המדובר בעבירות פעוטות, סכסוכי שכנים ותלונות הדדיות, שאין בהן הצדקה להתדיינות פלילית יקרה בזמן ובמשאבים.
- הסדר מותנה– מדובר הסכם משפטי שנחתם בין רשויות התביעה השונות של מדינת ישראל לבין החשוד. במסגרת ההסדר וכתנאי לחתימתו, מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. בתמורה לכך, רשות התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום כנגדו. אם יעמוד החשוד בתנאים שנקבעו בהסדר ואף מתחייבת התביעה כי התיק ייסגר בעילת סגירה הנקראת "סגירה בהסדר".
- חוסר אשמה פלילית– תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
כאשר תיק פלילי שנסגר מחוסר אשמה כלומר מקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, תיק זה יימחק מרישומי המשטרה , עם זאת תיק שנסגר שלא מחוסר אשמה.
מחיקת הרישום המשטרתי
ישנן מס' דרכים למחיקת הרישום המשטרתי של תיקי החקירה הסגורים:
המסלול הראשון: מחיקת רישום משטרתי באמצעות הגשת בקשה למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל, להסרת וביטול הרישום המשטרתי.
קבלת הבקשה תלויה בזמן שעבר מביצוע העבירה המיוחסת לאדם, מספר תיקים נוספים העומדים כנגדו במידה ויש, חומרת העבירה המיוחסת וכן הלאה. נציין כי קיימת תקופת מחיקה מוגדרת על פי החוק של רישום משטרתי (ראו בהמשך תקופת מחיקה), אולם לא מן הנמנע שמי שעומד כנגדו רישום משטרתי שלא בצדק יבקש למחוק אותו בטרם מלאה תקופת המחיקה הנקובה בחוק.
המסלול השני: שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה
סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982:
" החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל
חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".
ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה היה ותתקבל הבקשה יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
לסיכום:
מחיקת רישום פלילי ומחיקת הרישום המשטרתי מקנה לאדם לחזור למוטב בצורה מיטבית ללא רדיפה של טעויות העבר.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות צור קשר עכשיו בנייד: 0506676664, 03-9393060 משרד.