חנייה היא העמדת רכב לזמן כלשהוא ולא לשם ביצוע מטרה מסוימת כגון פריקה וטעינה הורדה והעלאת נוסעים וכו'.
על הנהג מוטלת החובה לציית לתמרורים המוצבים בדרך. אי- ציות לתמרורי הוריה, לסימנים על פני הדרך ולתמרורי הכוונה (רמזורים) מהווה עבירה. עם זאת יש לציין כי הוראתו של שוטר, אף אם היא מנוגדת להוראת התמרור – גוברת.
בדרך מהירה
חנייה, עמידה ועצירת הרכב אסורות.
כמו כן, ישנו איסור גורף בדבר העלאת נוסעים או הורדתם בדרך מהירה.
מה עושים כאשר הרכב שיצא מכלל פעולה ? ישנן שתי פעולות המותרות בחוק:
1. מותר להעמיד רכב שיצא מכלל פעולה בשול הדרך בתנאי שיוצב משולש אזהרה שייראה לנוהג הרכב הבא מאחור למרחק 100 מטר לפחות.
2. בעל הרכב חייב לפנות את הרכב מהדרך במהירות האפשרית תוך 24 שעות.
דרך שאינה עירונית (בין-עירונית)
החנייה, העמידה והעצירה על הכביש או על שולי הדרך, בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה, אסורות.
מותר לעצור בשול הדרך לשם העלאת נוסעים או הורדתם, או לצורך חילוץ נפגעים, או להעמיד רכב שיצא מכלל פעולה (הדומה לדרך מהירה).
דרך עירונית
מותר לעצור, להעמיד או לחנות רכב בכל מקום (על הכביש או על שולי הדרך) במקום שאין בו תמרור המורה איסור עצירה, עמידה, או חנייה, כגון: תמרור האוסר חנייה או אבני שפה צבועות אדום-לבן או אדום-צהוב לסירוגין, זאת בתנאי שהרכב החונה אינו מפריע לתנועה או מסתיר תמרור.
בכביש חד-סטרי מותר לחנות גם בצד שמאל של הכביש, אם אין תמרור המורה אחרת.
ישנו איסור לחנות על מדרכה, למעט מקומות שהוסדרו וסומנו בתמרור מיוחד.
נהגי מונוית רשאים לעצור בקטע של דרך עירונית כדי לאסוף נוסע או להורידו, גם כאשר הוצב בו תמרור האוסר עצירה וחנייה, אולם לא בתחנת אוטובוס או על מעבר חציה..
בעל תו נכה רשאי לחנות במקומות אסורים לחניה, אם התקיימו הקריטריונים הבאים: אין בסמוך חניה מוסדרת לנכים או חניה מותרת, עצם החניה אינו מסכן הולכי רגל ועוברי דרך ואינו מונע מעבר חופשי על המדרכה, וכן לא נגרמת הפרעה ממשית לתנועה עקב החניה.
עם זאת, לא ניתן לחנות בכל מקום גם אם יש לכם תו נכה, והחוק מפרט באילו מקומות אסור לחנות: במעבר חציה או 12 מטר לפני מעבר החציה, בצומת או בתחום 12 מטר מהצומת ועוד,