התרת נהיגה לבלתי מורשה מה זה בכלל ? ואיך יוצאים מזה?

בראשית הדברים נסביר מהי עבירה התרת נהיגה לבלתי מורשה ?

האישום המיוחס לנאשם הוא שאפשר לאדם אחר, שהינו בלתי מורשה לנהיגה לנהוג ברכב מבלי לבדוק האם לאותו אדם יש רישיון נהיגה ישראלי, לחלופין האם הוא מחזיק ברישיון נהיגה מתאים לכלי הרכב עליו התיר לו לנהוג.

עבירה התרת נהיגה לבלתי מורשה, מצוינת בפקודת התעבורה לא סעיף אחד אלא בשניים, שני סעיפים זהים לכאורה במהותם עם זאת ישנו שוני מהותי בנטל המוטל על המאשימה (מדינת ישראל)  בדבר הוכחת יסודות העבירה לצורך הרשעת הנאשם ורכיבי הענישה מקרה של הרשעה.

מקורות החקיקה סעיף החוק הראשון:

סעיף 10 ב’ לפקודת התעבורה- על על רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו.

10 (ב)  בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

מקור חקיקה סעיף החוק השני:

סעיף 36ב’ (ג) לפקודת התעבורה קובע כי; בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רישיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רישיון או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

השוני בסעיפים הקבועים בפקודת התעבורה מתבטא בשני אופנים:

• הוכחת יסודות העבירה בכל אחת מהעבירות וחריג לאחריות הפלילית.
• רכיבי הענישה.

הוכחת יסודות העבירה:

סעיף 10 ב’ ל על רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לנהוג בו

סעיף זה מסווג כעבירה מסוג אחריות קפידה  בדומה למרבית עבירות המצוינות בפקודה ובתקנות התעבורה המסווגות כעבירות מסוג “אחריות קפידה” (מלשון קפדנות)

מה זה בכלל עבירות מסוג אחריות קפידה?

עבירות מסוג אחריות קפידה הן עבירות שבהן די להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי בלבד, כלומר הוכחה כי הנהג ביצע פיזית את המעשה מהווה עבירה ואין צורך להוכיח דבר נוסף לצורך הרשעת הנהג ,כגון יסוד נפשי או רשלנות.

כמו כן, ראוי לציין כי לסעיף זה יש חריג לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב

לעומת זאת את סעיף 36ב’ (ג) לפקודת התעבורה ניתן לסווג כחמור יותר מסעיף 10 ב’ לאותה הפקודה, קובע כי בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב.

בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, פסקו כי המחוקק חוקק סעיף זה למקרים חמורים יותר בהם התרת הנהיגה לבלתי מורשה הייתה במודע ולא כתוצאה מרשלנות רגעית שאין בה כדי לסווג את התרת הנהיגה למודעות בפועל.

טווח ענישה לכל אחד מסעיפי החוק?

כפי שציינו קיים שוני מהותי בהוכחת רכבי העבירה לצורך הרשעת הנהג, בנוסף ישנו שוני מהותי בטווח הענישה בין שני סעיפי העבירה.

10 (ב) – במידה והנהג מורשע בעבירה זו הוא צפוי למינימום 3 חודשי פסילה בפועל היות ומדובר בעבירה המנויה בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה, זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים בדמות פסילה על תנאי וקנס כספי.

נציין בנוסף כי, עבירה זו קבועה בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה המקנה לקצין משטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של בעל הרכב לפרק זמן של 30 ימים (פסילה מנהלית).

לעומת זאת סעיף סעיף 36ב’ (ג) לפקודת התעבורה כפי כבר ציינו חמור יותר והעונש הצפוי למי שהתיר ביודעין לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

עם זאת ראוי ונכון לציין כי, מדובר בענישה שאינה שכיחה בבתי המשפט לתעבורה  השונים ברחבי הארץ וישנו פער משמעותי בין הענישה הקבועה לפקודה לבין מה שנפסק הלכה למעשה “בשטח” בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ.

אין כיסוי ביטוחי..

במידה והנהג שעשה שימוש ברכב לא היה מורשה, הרי שהביטוח לא מכסה אותו במקרה של תאונה. בהתאם לכך במידה ונהג הרכב או כל צד שלישי נפגע בתאונה, חברת הביטוח תתנער משיפוי כספי של המעורבים.

היזהרו משיבוש הליכי חקירה..

מקרה נוסף שפורסם בתקשורת בדבר האב התיר לבנו לנהוג במכוניתו כשהוא יושב לצדו במגרש חנייה, לפתע הגיע לאזור ניידת משטרה החלו לנסות להתחלף במקומות. דבר שהוביל לכתב אישום הכולל בתוכו סעיף של שיבוש בהליכי חקירה..

אז מה עושים? טיפים מעשיים 

מס’ כללי ברזל על מנת להימנע ממעורבות בתרחיש שבנקל יכול הוביל להרשעה בפלילים.

1. החלטתם לתת את מפתחות הרכב לחבר וודאו מראש שיש ברשותו רישיון נהיגה מתאים לכלי הרכב והוא בתוקף!
2. בשום פנים ואופן לא נותנים לילד קטין לנהוג ברכב, הקפידו לאכסן את מפתח הרכב הרחק מהישג ידם של הילדים, אכסון ראוי של מפתחות הרכב יכול להוות טענת הגנה ראויה בבית המשפט אף להוביל להחלה בדבר אי הגשת כתב אישום.

לסיכום:

התרת נהיגה לבלתי מורשה מהווה אחת העבירות החמורות הקבועות בחוק, בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ רואים בעבירה זו בחומרה רבה, יחד עם זאת התמודדות עם כתב אישום מחייבת עו”ד לתעבורה לצדכם כאשר נוכחותו יכולה להפוך את הקערה על פיה.

הוגש כנגדכם כתב אישום בדבר התרת נהיגה לבלתי מורשה, אל תתמודדו עם זה לבד צורו קשר עכשיו! 03-9393060, 050-6676664 טלפון למקרה חרום, עמית קדם משרד עורכי דין תעבורה.