|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
התשובה לשאלה זו נחלקת לשתיים, כאשר עסקינן בבנייה ללא היתר אך בהתאם להוראות התב"ע שחלה על המקרקעין ובהתאם להוראות בדבר ייעוד הקרקע וזכויות הבנייה.
סעיף 66 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי, ניתן להגיע להסדר מותנה ולסגור את התיק ללא כתב אישום, כאשר התנאי לכך הוא הודאה של הנאשם במיוחס, קנס כספי והתחייבות להשיג אישור שימוש חריג כדין עד למועד מסוים, כאשר כל העת צו ההריסה יעמוד בתוקפו עד למועד הנקבע, נדגיש כי ישנה האפשרות לבקש להאריך את המועד (הכשרה בדיעבד של השימוש החורג).
בהסדר מותנה יעשה במשורה, כאשר עסקינן בשימוש חורג בעל משמעות נמוכה ומדובר בנאשם שמדובר במעידה ראשונה שלו והוא נעדר עבר פלילי.
הסוג השני מתייחס למצב בו הבנייה נעשתה לא רק ללא היתר, אלא גם בניגוד להוראות התב"ע שחלה על המקרקעין. סוג זה הרבה יותר קשה להכשרה בדיעבד עד בלתי אפשרי, מאחר והוא מצריך גם שינוי של התב"ע או קבלת הקלת בנייה ו/או קבלת אישור שימוש חורג.
הליך אישור השימוש החורג
סעיף 149 לתקנות התכנון ובנייה (רישוי בנייה), קובע כיצד תוגש הבקשה להיתר שימוש חורג.
נבהיר כי, הבקשה צריכה להיות ערוכה באמצעות בעלי מקצוע ייעודיים הקבועים בחוק ( מהנדס/הנדסאי בניין/ אדריכל), ככלל מדובר בתהליך הדומה ברובו לבקשה להיתר בנייה כאשר בגוף הבקשה יש לציין את הנימוקים להיתר לשימוש החורג.
עוד בטרם הדיון בבקשה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יש לפרסם את השימוש במקרקעין בהתאם להנחיות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יודגש כי הפרסום יבוצע על חשבון המבקש ובערוצי הפרסום המקובלים, כאשר לאחר מכן עתיד להתקיים הדיון בבקשה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה שזו האחרונה תאזין להתנגדויות ככל ויוגשו וסיומה תתקבל החלטה.
היה ומגיש הבקשה נמצא כעומד בכל הדרישות שהוצבו בפניו, הוא יקבל היתר זמני לביצוע שימוש חורג במקרקעין.