תאונת דרכים קטלנית הינה תאונת דרכים, אשר כתוצאה ממנה נהרג אדם.
קיים הבדל מהותי בין עבירות המתה כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים. הבדל העיקרי הוא ביסוד הנפשי, כלומר הלך הרוח, המודעות והכוונה שליוותה את מבצע העבירה בזמן ביצוע העבירה.
הבדל נוסף, מתבטא בענישה הקיימת לצד כל אחת מהעבירות.
העמדה לדין הגשת כתב אישום בתאונות דרכים קטלניות, בשונה בתאונות דרכים קשות ככל שיהיו, מתבצעת ע"י פרקליטות המדינה באחת משתי עבירות כאשר נמנה אותן לפי דרגת חומרתן מהקלה יותר לחמורה :
הראשונה – גרימת מוות ברשלנות
עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, סעיף 64 לפקודת התעבורה הקובע:
"העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה כשהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין".
21(א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
(1) שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור;
(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור".
כאמור, מדובר עבירה שתוצאתה הינה תוצאה קשה מסוג מותו של אדם. קיימת חובה כי תתקיים התוצאה הקשה בדמות מוות של אדם. ללא קיומה של תוצאה זו, לא ניתן לייחס ולהרשיע אדם בעבירת המתה בכלל בגרם מוות ברשלנות בפרט.
בנוסף על מנת שיהיה ניתן להרשיע נאשם בעבירה שעניינה גרם מוות ברשלנות כתוצאה ממעורבות תאונת דרכים יש צורך להוכיח כי המוות נגרם כתוצאה מפעולה רשלנית של הנאשם חוסר מודעות להתנהגות, לנסיבות או לאפשרות גרימת התוצאה שהובילו להמתה, וכי אדם "מן היישוב" היה יכול להיות מודע להתרחשות האפשרית ולא מתוך כוונה תחילה או פזיזותו באירוע.
השנייה -המתה בקלות דעת
301ג' לחוק העונשין קובע: הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.
עד לתיקון חוק העונשין בחוק, ניתן היה להעמיד לדין נאשם בתאונת דרכים קטלנית בעבירת הריגה (שבצידה עונש של עד 20 שנות מאסר) כיום, עבירת ההריגה הרלוונטית לתאונות דרכים קטלניות ברף הגבוה היא עבירת המתה בקלות דעת. העונש הקבוע בחוק למי שהורשע בעבירה זו הוא עד שתים-עשרה שנות מאסר.
עבירה שעניינה המתה בקלות דעת תיוחס לאדם אשר גילה אדישות, קלות דעת או פזיזות לגבי התוצאה שיכולה להיגרם ממעשיו.
כאמור, ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות לבין עבירת הריגה, הוא אותו יסוד נפשי של מבצע העבירה.
במאמר זה ננסה להבהיר מהי עבירת גרם מוות ברשלנות כתוצאה משימוש ברכב, המסגרת החוקית התנאים להרשעה בה.
המסגרת החוקית- סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז -1977 קובע: ״הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.”
סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ״א -1961 (להלן: “הפקודה“) קובע:
“העובר עבירה לפי ס׳ 304 לחוק העונשין, התשל”ז -1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית- המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק-הדין.”
סעיף 64 לפקודת התעבורה, קובע עבירה ספציפית של גרימת מוות ברשלנות תוך כדי שימוש ברכב. עם זאת, לשון סעיף 64 אינה מונה את יסודות עבירה אלא מפנה לסעיף 304 לחוק העונשין.
בית המשפט העליון נדרש אף הוא לסוגייה זו וקבע ברע״פ 2996/13 טטיאנה נייאזוב נ׳ מדינת ישראל,(פורסם בנבו, 13.08.2014) (להלן: פרשת נייאזוב).
"המסקנה הנלמדת היא סעיף 64 לפקודת התעבורה קובע עבירה מיוחדת ועצמאית של גרימת מוות ברשלנות תוך כדי שימוש ברכב, שהיא שונה מן העבירה הבסיסית של גרימת מוות הקבועה בסעיף 304 לחוק העונשין. עבירה הקבועה בסעיף 64 מהווה ״עבירת תעבורה״, כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה".
לאור האמור, סעיף החיקוק שיצוין בכתב האישום בגין גרימת מוות ברשלנות תוך כדי שימוש ברכב, יהיה סעיף 64 לפקודת התעבורה בלבד.
סעיף 21(א) לחוק העונשין מגדיר רשלנות מהי
"רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד-
- שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור;
- שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר".
סעיף 304 לחוק העונשין קובע, "הגורם ברשלנותו למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים"
לצורך הוכחת עבירת גרם מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין יש לבחון את יסודות העבירה ולקבוע האם ניתן להרשיע את הנהג הפוגע בגרימת המוות ברשלנות. אלה הן היסודות הנדרשים בחינה:
- חובת זהירות (מושגית וקונקרטי).
- התרשלות- הפרת חובת הזהירות.
- נזק .
- קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
קיומה של חובת זהירות
בבואנו לבחון האם הייתה רשלנות במקרה מסוים, עלינו לשאול את עצמנו תחילה האם הנהג חב חובת זהירות לניזוק.
כשאנו באים לבחון האם במקרה דנן קיימת חובת זהירות אנו צריכים לענות על שתי שאלות:
האם קיימת חובת זהירות מושגית (כללית)? שנית האם קיימת חובת זהירות קונקרטית?
חובת זהירות מושגית –כללית- חובת הזהירות המושגית היא מופשטת ובאה לבחון קטגוריות שלמות של תחומים,
כלל הנהגים חבים חובת זהירות כללית כלפי כלל משתמשי הדרך, משכך ניתן להגיד כי מתקיימת חובת זהירות מושגית (בחינת של חובת הזהירות המושגית מנותקת מהמקרה הקונקרטי).
חובת זהירות קונקרטית: חובת הזהירות הקונקרטית באה לבחון האם במקרה הקונקרטי קיימת חובת זהירות בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפי קיימת.
התרשלות- הפרת חובת הזהירות.
חובת זהירות מטילה על המזיק את החובה לנקוט באמצעים סבירים, ואחריותו מתגבשת רק אם לא נקט אמצעים סבירים אלו.
סבירותם של האמצעים נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות, אשר נבחנות לפי השאלה האם המזיק נהג כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין.
החוק הפלילי מגדיר את ההתנהלות הרשלנית, כהתנהגות שבעטיה גרם אדם לנזק, מפני שלא היה מודע לנסיבות השונות, לתוצאות העתידיות של מעשיו או לטיב מעשיו, זאת כאשר האדם הסביר כן יכול היה להיות מודע לנזקים הצפויים.
נזק- מותו של אדם, ללא קיפוח חיי אדם לא ניתן להגיש כתב אישום שעניינו גרם מוות ברשלנות .
קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
על מנת להוכיח יסוד זה יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה, הקשר סיבתי למעשה זה החוליה המקשרת בין המעשה לבין התוצאה,
הקשר הסיבתי מתחלק לשני תתי יסודות – קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי כאשר צריכים שניהם להתקיים לצורך הוכחת הקשר בין התרשלות הנאשם לקיפוח חיי אדם.
על המאשימה להוכיח את התקיימות במצטבר של שני יסודותיו של הקשר הסיבתי (עובדתי ומשפטי).
מהו קשר סיבתי עובדתי?
קשר סיבתי עובדתי הינו יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה, הקשר סיבתי למעשה זה החוליה המקשרת בין המעשה לבין התוצאה.
המבחן המקובל בפסיקה לבחינה האם מתקיים קשר סיבתי העובדתי, מבחן "הסיבה בלעדיה אין"
נבדקת הסוגיה האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה מתרחשת התוצאה, האם המעשה של הנאשם מהווה את הסיבה בלעדיה אין נגרמה התוצאה.
המבחן העובדתי התקיים, כאשר המעשה יהיה רכיב בשרשרת האירועים ואין נפקות האם המעשה רחוק או קרוב לתוצאה.
קשר סיבתי משפטי
בעוד שלפי מבחן הקשר הסיבתי העובדתי נבדקה התנהגות הנאשם בזמן התאונה מבחינה פיזית והאם מעשיו הם אלו שגרמו לעבירה האסורה בשרשרת הנסיבות, הרי שישנו מבחן נוסף שהוא מבחן הקשר הסיבתי המשפט מטרתו לבחון את יכולתו של הנאשם בזמן ההתנהגות לצפות את תוצאת מעשיו.
מבחן הצפיות שואל האם ניתן היה וראוי היה לצפות בהתרחשותה של התוצאה האסורה.
אם התשובה לכך היא חיובית, גם שניתן היה לצפות וגם שראוי היה לצפות ניתן להטיל אחריות פלילית על הנאשם .
אינטרס ציבורי בדבר העמדה לדין בתאונות דרכים קטלניות
תאונות דרכים קטלניות קיים אינטרס הציבורי מחייב העמדה לדין. עם זאת ישנם מקרים בתרחישים בהם ניתן להתחשב ויובילו לאי העמדה לדין או הגשת כתב אישום כאשר מיוחסת עבירה פחותה יותר.
מדיניות ענישה
מיד עם קרות תאונה דרכים קטלנית, הנאשם צפוי לסנקציות במטרה "לצנן" אותו מנהיגה לאור מעורבות באירוע מטלטל שחווה.
א. פסילה מנהלית מיד לאחר התאונה, החשוד מזומן לשימוע בפני קצין משטרה, לאחרון יש סמכות לפסול את רישיונו של החשוד לפרק זמן של 90 ימים.
קיימים כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונה קטלנית בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון.
ביהמ"ש העליון פסק כי ראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל פסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.
נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן בעלות משקל בעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים, כאשר אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות.
בתי המשפט קבעו אין חולק כי תאונת דרכים קטלנית יש בה כדי לפגוע בערך המוגן העליון-קדושת חיי אדם.
נהג אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות, צפוי לעונש בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח עד 3 שנות מאסר בנוסף לרכיבי ענישה נוספים לרבות פיצויי כספי למשפחת המנוח.
חשיבות היוועצות עם עו"ד תעבורה
ליווי חקירה על ידי עורך דין עוד בטרם מתן גרסת הנהג לאירוע וחקירה בתאונת דרכים קטלנית היא בגדר חובה.
תפקיד עו"ד עורך הדין הוא ללוות את הנאשם במהלך החקירה ובמהלך המשפט.
משרדנו מתמחה בייצוג בעבירות המתה בכלל, בעבירת גרם מוות ברשלנות והמתה בקלות דעת בפרט.
במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7 לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו 03-9393060 או השאירו פרטיכם בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.
במקרים דחופים ניתן להתקשר לטלפון 050-6676664.